אנו חייבים להגן על ההסטוריה שלנו ועל האמת אודותנו!
דו-קיום רב-שנים
כמעט מראשיתה של הממלכתיות הפולנית היהודים היו חלק בלתי נפרד מהחברה הפולנית. משך שנים האחוז שלהם באוכלוסיה גדל, משום שפולין הייתה מדינה סובלנית, בה התיישבו קבוצות גדולות של יהודים, אשר גורשו ממקומות אחרים באירופה. כאן בפולין יכלו לחיות בנחת, לעסוק במקצעות ולטפח את דתם ומינהגיהם. לא פעם היהודים עמדו כתף אל כתף עם הפולנים במאבק לעצמאותה של מולדתם המשותפת.
שנת 1989
לאחר שזכתה מחדש בחירות מדינית ב-1989, המדינה הפולנית עושה כל מאמץ כדי ששיתוף הפעולה והדיאלוג בין עמינו יהיו למופת בעולם
ב-2013 בווארשה נפתח המוזיאון לתולדות יהודי פולין POLIN, שבו נשמרות העדויות ההסטוריות של עברנו המשותף. האתר הוא אחד המוזיאונים מרובי המבקרים בפולין.
על כוחן העצום של החוויות ההסטוריות המשותפות שלנו מעידה העובדה, שספרי הלמוד בבתי הספר בפולין מלאים בפירות יצירתם של פולנים ממוצא יהודי. לדוגמא – אין בפולין ילד שלא מכיר את שיריו של יאן בז'כבה.
Tolerance in the Rzeczpospolita לפני פרוץ מלחה"ע השנייה
3 מיליון
יהודים בפולין
לפני פרוץ מלחה"ע השנייה בפולין נתקיימה אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. ומה שחשוב, עם זכייתה של פולין בעצמאות ב-1918 התגוררו בה יותר משלושה מיליון יהודים, מה שהיווה אחת התפוצות היהודיות הגדולות בעולם. זו בדיוק הסיבה שבגינה הרייך השלישי הגרמני הקים על אדמת פולין – ובכלל זה ב-Generalgouvernment – גטאות, בהן רוכזה האוכלוסיה היהודית שהתגוררה בשטחים הכבושים, וכן מחנות המוות הגרמנים.
מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה הגרמנים העיקריים בשטח של מה שמכונה "הגרמניה הגדולה" (ה- Großdeutschland) בין השנים 1941-1944
לא לשיתוף הפעולה עם הכובש!
פולין בתור המדינה היחידה שנכבשה בידי גרמניה במהלך מלחה"ע השנייה לא הקימה גופים רשמיים לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית, לא קמה בה שום ממשלת מאריונטות או ממשלת כיבוש. הגרמנים הטילו עונש מוות ללא עוררין על הענקת סיוע כלשהו ליהודים על אדמת פולין, לדוגמא על אספקת מזון. למרות זאת, הקבוצה הגדולה ביותר של חסידי אומות העולם היא מבני העם הפולני.
קריאת המינהלת וועד הרבנים הראשי של הרפובליקה הפולנית מ-1939.
ברכו את ה' המבורך,
אחינו בני ישראל, אזרחיה של הרפובליקה הפולנית מאור עינינו!
אוייב מר וקדום תקף בשפלות ובאכזריות את מולדתנו האהובה כל כך, פולין. משולל כבוד, אמונה וכל רגש אנושי הוא נושא עימו רצח, שוד ולהבות מלחמה.
אנו היהודים, בני הארץ הזאת מקדמת דנא, מתייצבים כולנו כאחד בשורה, דרוכים וממוקדים לקריאתו של אדוננו נשיא הרפובליקה והמפקד העליון כדי להגן על מולדתנו האהובה, כל אחד במקומו ובתפקידו שהשלטונות הטילו עליו, ונקריב, אם יהיה בכך צורך, את חיינו ואת כל רכושנו על מזבח המולדת ללא שארית. זוהי חובתנו האזרחית והדתית המקודשת, על פי דין תורה הקדושה, שאותו נמלא בשמחה עילאית – כה יעזור ה' לנו ולפולין.
המינהת וועד הרבנים הראשי של הרפובליקה הפולנית,
2 בספטמבר 1939.
הסיוע מראשית המלחמה
כבר מראשיתה של מלחה"ע השנייה האוכלוסיה האזרחית הפולנית, ובעקבותיה הממשלה הפולנית הגולה וכן גופי המדינה במחתרת החלו להושיט סיוע רחב ליהודים.
הפולנים ניהלו פעילות של איסוף והעברת מידע הקשור ברדיפות ובפשעים שבוצעו על ידי הרייך השלישי הגרמני כלפי האוכלוסיה היהודית, וכן העבירו סיוע חומרי. ההקרבה הגדולה ביותר, הקשורה בסיכון חיים עצמי ושל קרובי המשפחה, הייתה הסתרת היהודים בפני הגירוש לגטאות ולמחנות הריכוז. הוסתרו גם הנמלטים משם.
אין זה אומר כי בחברה הפולנית לא היו יוצאים מהכלל שהמיטו על עצמם חרפה והרימו יד על אחיהם היהודים. מצבים אלה התקיימו, והחוק שנתקבל לא חוסם בשום אופן את השיח החברתי בנושא זה, וכן איננו חוסם את המחקר ההסטורי.
„"כאן זה המקום להזכיר, כי האוכלוסיה הפולנית מושיטה את כל הסיוע והאהדה האפשריים ליהודים. הסולידאריות של האוכלוסייה הפולנית באה לידי ביטוי בשני מישורים: ראשית כל זהו סבל משותף, ושנית, מאבק משותף נגד הכובש נטול האנושיות. המאבק בצוררים הינו מתמשך, איתן, במחתרת והוא נמשך אפילו בגטו, בתנאים כה נוראים ובלתי אנושיים, שקשה אף לתאר או לחשוב (...) האוכלוסיה היהודית והפולנית נמצאות בקשר מתמיד, ומחליפים ביניהם עתונות, מידע ופקודות. חומות הגטו לא הפרידו למעשה את האוכלוסיה היהודית מהפולנים. החברה היהודית והפולנית נלחמות יחדיו כל הזמן למען מטרה משותפת, באותו האופן שנאבקו יחדיו בעבר”
שמואל זיגלבוים, המזכיר הכללי של המחלקה היהודית בוועד המרכזי של האיגודים המקצועיים וחבר בוועד הלאומי של הרפובליקה הפולנית בלונדון, שנת 1942.
הפולנים היו אלה שסייעו הכי הרבה ליהודים
המדינה הפולנית חוסלה בעת מלחמת העולם השנייה הרייך הגרמני ורוסיה הסובייטית. יתרה מזאת, בעת כיבוש הדמים האכזרי הגרמני גופי המחתרת של המדינה הפולנית המחתרתית שמרו על חייהם של אזרחיהם היהודים.
המדינה הפולנית במחתרת – אחת המאורגנות ביותר מאלה שהיו תחת הכיבוש ההיטלראי – הטילה עונש מוות על מסירת היהודים לידי הגרמנים – מה שמכונה szmalcownictwo.
הוקם ארגון תחת השם „Żegota” , שהודות לו ניצלו חייהם של אלפים רבים של יהודים. בל נשכח כי הפולנים הם הקבוצה הגדולה ביותר מבין אלה שקיבלו את אות חסידי אומות העולם. אלה גיבורים שסיכנו חייהם להצלת חייהם של אחרים.
„על הצלתם של אלפי יהודים ממוות ודאי בימי השואה, וביניהם גם אנכי, הוא נידון בידי הגרמנים לעונש מוות. רעייתו, יחד עם יהודי הונגריה, נשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק". מדברי הנריק צימרמן בטקס הענקת אות חסידי אומות העולם להנריק סלאביק, יד ושם, ה-6 בנובמבר 1990.”
Henryk Zimmermann podczas uroczystości przyznania Henrykowi Sławikowi Medalu Sprawiedliwego wśród Narodów Świata w Yad Vashem, 6 listopada 1990 r.
ההקרבה הפולנית
ok. בני אדם
קרוב לשישה מיליון
כעם איבדנו את האחוז הגדול ביותר של אזרחים, בהשוואה למצב שהיה טרם פרוץ המלחמה. נספו קרוב לשישה מליון בני אדם, ובהם יותר משלושה מיליון יהודים.
בנוסף לכך פולין איבדה לעד אלפי יצירות אמנות וספרים עתיקים. ערים רבות נחרבו בשלמותן, ובהן גם הבירה, שנחרבה עד היסוד בפקודת היטלר.
פולנים שהצילו יהודים
המדינה הפולנית במחתרת הודיעה באופן רשמי ומתמשך כי סיוע כלשהו לכובש במסירתם של היהודים המסתתרים לידי הגרמנים דינה עונש מוות.
25 % מכל אלה שהוענק להם אות חסידי אומות העולם מטעם רשות הזיכרון ולשואה ולגבורה יד-ושם הם פולנים.
Instytut Yad Vashem, מקור: Wikimedia Commons
השואה הגיעה לתודעת העולם מדוחותיהם של הפולנים פילצקי וקארסקי.
דוחות פילצקי - הודות לחדירתו במחתרת וכמתנדב של מ"פ ויטולד פילצקי אל מחנה הריכוז הגרמני אושוויץ-בירקנאו באמצע ספטמבר 1940, הפיקוד של צבא פולין במחתרת קיבל דוחות על המצב השורר בתוך המחנה. פילצקי שלח מספר דוחות מודיעין ויצר רשת של תנועת התנגדות במחנה.
דו"ח קארסקי - שני דוחות שהוציא יאן קארסקי ושתיארו את הפשעים שבוצעו כלפי היהודים בשטחי הרפובליקה הפולנית השנייה הכבושה בידי הגרמנים. לאחר שתורגם, הוצג למנהיגי במדינות בעלות הברית. ב-28 ביולי 1943 קארסקי הציג אישית את מצבה של האוכלוסיה היהודית לנשיא ארצות הברית ד' רוזוולט.
מזכר ראצ'ינסקי – מזכר דיפלומטי מטעם הממשלה הפולנית הגולה מיום ה-10 בדצמבר 1942 הנוגע לפשעים שבוצעו כלפי היהודים בשטחי הרפובליקה הפולנית השנייה הכבושה בידי הגרמנים. היה צה הדו"ח הצבורי הפומבי הראשון על השואה.
אירנה סנדלר – הצילה קרוב ל-2500 ילדים יהודים. עוטרה באות חסידי אומות העולם. פעמיים הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום.
הנריק סלאביק - אירגן סיוע עבור אלפי פליטים פולנים (ובהם יהודים) שנמלטו להונגריה. בשל פעילותו זו נספה ב-23 באוגוסט 1944 במחנה הריכוז הגרמני מאטהאוזן-גוזן. קיבל את אות חסידי אומות העולם.
שיא פולין בגולה וולאדיסלאב ראצ'קייביץ' שלח מכתב אל האפיפיור פיוס ה-XII וביקש ממנו לגלות דברי הגנה פומביים בעניינם של הפולנים והיהודים הנרצחים.
מועצת הסיוע ליהודים שליד שלוחת הממשלה הגולה במדינה „Żegota” – אירגון מחתרת פולני שפעל בין השנים 1942-1945 כגוף מטעם הממשלה הפולנית הגולה ומטרתו הייתה ארגון הסיוע ליהודים. פעילותו של הארגון איפשר את הצלת חייהם של אלפי יהודים, בין השאר באמצעות הנפקת 60 אלף מסמכים מזוייפים, מציאת דירות מסתור, ארגון אמצעים כספיים עבור המשפחות המסתירות יהודים והמנזרים המסתירים לכלכלת המסתתרים ואבטחת מחייתם. יוזמת ההקמה של הארגון הייתה פעילה וסופרת קתולית זופיה קוסאק-שצ'וצקה. המועצה קיבלה מימון לפעילותה קודם כל מתקציב המדינה הפולנית במחתרת, שנתמך לרוב בידי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון. ביד-ושם נשתל עץ לכבוד הארגון האמור.
משפחת אולמה – דוגמא להקרבה הפולנית עבור הסיוע ליהודים. יוזף ורעייתו ויקטוריה אולמה שהייתה בהריון מתקדם וכן ששת ילדיהם נרצחו בידי המשטרה הגרמנית על סיוע ליהודים. ילדם הבכור היה בגיל 8 והצעיר – בגיל שנה וחצי. יחד איתם נספו גם שמונת היהודים שהוסתרו על ידם, ובהם שתי נשים וילד. המדינה הפולנית במחתרת הוציאה להורג את מי שנשא באחריות משותפת לרצח זה.
הטבח בשיידליסצה – טבח שבוצע בידי הכובשים הגרמנים ב-15 במארס 1943 על משפחת באראנק שמנתה חמש נפשות וארבעת היהודים שהוסתרו על ידם.
ב-5 באוגוסט 1944 בעת מרד ווארשה הפולני, תוך סיכון חייהם, חיילי הגדוד „Zośka” שחררו את האסירים היהודים של מחנה הריכוז הגרמני KL Warschau.
אנו חייבים להגן על ההסטוריה שלנו ועל האמת אודותנו.
לדאבוננו הרב בעולם כולו במרחב הציבורי מופיעים מונחים כגון "מחנות הריכוז הפולנים" או אמירות אחרות המנסות לייחס לעם הפולני את האחריות לשואה. החלת הסדרי חוק, כדוגמת המקובל במערכת החוק והמשפט של מדינות אחרות וכן פעילות דיפלומטית יאפשרו מאבק יעיל כנגד התופעה המזיקה וגורמת העוול הזאת.
פולנים רבים נספו בשל הסיוע שהגישו ליהודים בעת מלחה"ע השנייה. על כן כמדינה עלינו למנוע כל נסיון לייחס באופן שקרי לפולנים את האחריות לשואה. זהו מאבק על האמת אודות מלחה"ע השנייה ועל הפשעים שבוצעו במהלכה כלפי האוכלוסיה היהודית.
אמת, שאנו מחוייבים לה גם למען זכר קורבנות מלחה"ע השנייה וגם לזכר אלה שבמעשה גבורה הקריבו את חייהם למען הצלת הזולת.
פולין תמיד תיאבק לטובת הזיכרון והאמת ההסטורית על השואה. לא ייתכן זיכרון ללא אמת. גודל העוול שנעשה לבני אדם, והמחוייבות כלפי אלה שהקריבו את חייהם מחייבים את ממשלת פולין להגן על שמם הטוב של הרפובליקה הפולנית ושל אזרחיה. יחד עם זאת אין זה אומר כי פולין מכחישה את מעשי הזוועה של כמה מאזרחיה כלפי היהודים. אולם איננו יכולים להסכים להטלת אשמה על כולנו בשל עוול שנעשה בידי יחידים.
IPNtv: Niezwyciężeni מחסור בכלים להגנה
1259
המאבק בהופעת המונח "מחנות ריכוז פולניים" התנהל עד עתה במרחב הדיפלומטי, אולם פעלות אלה היו בלתי מספיקות. החל בשנת 2008 ועד עתה משרד החוץ הפולני התערב תוך מחאה נגד ההאשמות הכוזבות 1259 פעמים.
בתביעתו המפורסמת של אסיר לשעבר במחנה אושוויץ בירקנאו קארול טנדרה נגד תחנת הטלוויזיה ZDF בית הדין לערעורים בקרקוב קבע כי "המונח 'מחנות ההשמדה הפולנים' פוגע בשמו הטוב של התובע ובערכים (...) כגון כבוד האדם, הזהות הלאומית והכבוד הלאומי. היות והמונח הוא כוזב, המסלף את ההסטוריה והטוען כאילו העם הפולני היה אחראי לפשעי הנאצים".
בתי משפט אחרים אישרו, כי בשל ההגדרות הכוזבות וגורמות העוול בדבר "מחנות הריכוז הפולניים" לכאורה לכל בני העם הפולני עומדת הזכות לתביעה בפני בית משפט בעניין. מבנה הוראות החוק עד כה גרם לכך, שאנשים מבוגרים ששרדו את תופת השואה היו חייבים להיאבק לבדם על האמת על עמנו. זו חובתה של המדינה לדאוג לכבודם וזכרם של הקורבנות ועל אלה ששרדו את הכיבוש הגרמני האכזרי. על כן הריק החוקתי בעניין חייב היה להתמלא.
ספקות
החוק איננו מגביל את חופש הדיבור
החוק הנמצא בשלבי החקיקה מבטיח בצורה ישירה את חופש במחקר והפעילות האמנותית. הדבר נובע מהעובדה כי מטרת החוק איננה למנוע את עבודת ההסטוריונים, אלא מאבק בהאשמות השווא בדבר אחריות או אחריות משותפת של כל העם הפולני ושל המדינה הפולנית על הפשעים שבוצעו בידי גרמניה הנאצית.
הצבעה על מקרים מלאי חרפה של פשעים שבוצעו בידי אנשים מסויימים, בלא קשר להשתייכות הלאומית שלהם. החוק מגן על האמת ההסטורית ועל שמה הטוב של המדינה והעם הפולני. החוק איננו מגן בשום אופן על פושעים, ללא קשר להשתייכותם הלאומית.
החוק הינו ממוקד
הוראות החוק מגדירות במדוייק את ההתנהגויות שתהיינה מועדות לענישה פלילית – אלה האשמות שווא בדבר אחריות או אחריות משותפת של כל העם הפולני ושל המדינה הפולנית על הפשעים הנאציים שבוצעו בידי הרייך השלישי הגרמני.
בנוסף יש להדגיש כי "מחנות ההשמדה הפולניים" איננה ההגדרה הכוזבת היחידה שמטילה על הפולנים אחריות על השתתפות בפשעי הגרמנים; על כן הוראות החוק מגדירות באופן כללי את כל אותן ההתנהגויות, בלי להתמקד באופן צר ומגביל אך ורק באותן ההגדרות הכוזבות. ביצוע הוראות החוק יתבצע בפועל באופן זהה להליכים בדבר הכחשת השואה, למשל.
האם במדינות אחרות נחקקה חקיקה דומה?
ב-16 מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולביטחון באירופה (ה-OSCE) הפגיעה בכבוד המדינה הינה ברת ענישה פלילית. במערכות המשפט והחוק רבות אחרות – כולל בישראל – ישנן הוראות חוק דומות, האוסרות את הפצת הכזבים והשקר בנושא השואה, ועל שקרים אלה ישנה ענישה על ידי מאסר. כך גם בפולין. עתה, לדידה של פולין, הכחשת השואה כוללת בתוכה גם קביעות חסרות בסיס הסטורי בדבר "מחנות המוות הפולניים" או האשמות חסרות בסיס של פולין בדבר אחריותה על השואה, מה שממזער את אחריותם של האחראים האמיתיים לפשעים אלה. יתרה מזאת, התקונים שנתקבלו לחוק המכון לזכרון הלאומי (ה-IPN) מסתמכים על הוראות החלטת המסגרת של מועצת אירופה מס' 2008/913, המאפשרות למדינות החברות לחוקק חקיקה בתחום דיני העונשין הנאבקת בתופעת מזעור פשעי הרייך השלישי הגרמני. הגדרת המבצעים המתעתעת והמטעה הינה בוודאות בבחינת מזעור של הממדים האימתניים והאכזריות של הפשעים הללו, משום שלשוות לעם הפולני, שהיה קורבן הפשעים הללו את פני המבצעים – הגרמניה הנאצית - הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת.
לסיכום
העם היהודי והעם הפולני הם הקרבנות הגדולים ביותר של המכונה הנפשעת והטוטאליטרית של הרייך השלישי הגרמני. פולין איננה יכולה להרשות כי זכרון קרבנות הימים ההם יחולל בידי האשמות כזב בדבר אחריותם כביכול של העם הפולני והמדינה הפולנית על הפשעים שבוצעו בידי הגרמנים.
בשם האמת ההסטורית אל לנו להתיר למזער את ממדי פשעי הגרמנים, לקבע דעות קדומות כוזבות ולמחוק את אחריותה האמיתית של גרמניה על הפשעים שבוצעו כלפי היהודים והפולנים, וכן מחיקת הגבולות בין מבצעי הפשעים לבין הקרבנות שלהם. כך בדיוק לא ניתן לברוח מהאמת אודות אנשים שבגדו בבני ארצם וסייעו בהגשמת רצח העם המאורגן, אף אם היו הם אך ורק שוליים מהעם בכללותו.
